עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ נ' מקונן ואח'

פסק דין

1.בפניי תביעה לפינוי מושכר ותשלום דמי שימוש ראויים בסך של 5,972 ₪, אשר הוגשה ע"י עמידר, החברה הלאומית לשיכון עולים בישראל בע"מ (להלן: "התובעת") כנגד הנתבעים.

טענות התובעת

2.על פי הנטען בכתב התביעה, התובעת בתוקף סמכויותיה השכירה את הדירה ברחוב גולדברג 5/4 פתח תקווה (גוש: 6401, חלקה: 27, להלן: "הדירה") לגב' קסה טרונגו ז"ל (להלן: "הדיירת החוזית") על פי חוזה שכירות בלתי מוגנת מיום 23.7.1987.

3.ביום 3.9.2010 נפטרה הדיירת החוזית.

4.לטענת התובעת, לאחר פטירתה של הדיירת החוזית פקע חוזה השכירות והתובעת זכאית לקבל לידיה את הדירה.

5. הנתבעת 1 היא בתה של הדיירת החוזית (להלן: "הנתבעת") והנתבע 2 הוא בעלה של הנתבעת (להלן: "הנתבע").

6.התובעת טוענת, כי הנתבעים נכנסו לדירה בסמוך למועד פטירתה של הדיירת החוזית, והם מחזיקים בדירה שלא כדין, ולכן חייבים לפנותה.

7.עוד נטען, כי הנתבעים לא עומדים בתנאי חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, התשנ"ח – 1998 (להלן: "החוק") לאחר תיקונו ביום 1.9.2009 ובשים לב להוראות המעבר הרלוונטיות. דהיינו, הנתבעים לא התגוררו בדירה 4 שנים עובר ליום פטירתה של הדיירת החוזית וכן אינם בעלי זכות אוטונומית לדירה בדיור הציבורי. נוסף על כך, ביום 22.5.2011 הוועדה העליונה מטעם משרד הבינוי והשיכון דחתה את בקשתם של הנתבעים להכיר בהם כדיירים ממשיכים, ולכן עליהם לפנות הדירה לאלתר ולהחזירה לתובעת.

8.לאור האמור, עותרת התובעת לפינוי הנתבעים ולתשלום חובם על סך 5,971.93 ₪ בגין אי תשלום דמי שימוש ראויים.

טענות הנתבעים

9.לטענת הנתבעים, בתה של הדיירת החוזית, גרה עם אימה בדירה באופן קבוע ורצוף וזאת מאז השכרת הדירה לאם בשנת 1987. עוד טוענת הנתבעת, כי המשיכה לגור בדירה עם האם גם לאחר שנישאה ביום 5.4.2005 לבעלה – נתבע מס' 2. משכך, רכשה מעמד של "דייר ממשיך", כמשמעותו בסעיף 1 לחוק.

10. הנתבעת טוענת, כי היא זכאית להמשיך ולהחזיק בדירה ויש לדחות את התביעה. לטענתה, יש לחייב את התובעת לחתום על הסכם שכירות חדש עם הנתבעים.

דיון והכרעה

11. השאלה העומדת בבסיס התביעה היא האם הנתבעים עונים להגדרת "דייר ממשיך" כהגדרתו בחוק.

12. החוק תוקן ביום 1.8.2009, כאשר נוסחו של החוק ובכלל זה סעיף 3 לחוק תוקן על פי הוראות סעיף 69 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009 ו 2010 התשס"ט-2009 (ס"ח מס' 2203) להלן: חוק ההתייעלות הכלכלית).

13.סעיף 3 לחוק הדיור הציבורי תוקן (תיקון התשס"ט), ונוסחו לאחר התיקון כדלקמן:

"3. (א) נפטר זכאי או עבר להתגורר במוסד סיעודי, לא יהיה הדייר הממשיך רשאי להמשיך ולהתגורר בדירה הציבורית עם קרוביו, והוא יפנה את הדירה הציבורית בתוך תשעה חודשים מהמועד שבו נמסרה לו הודעה מאת משרד הבינוי והשיכון, בדבר אי זכאותו לדירה ציבורית לפי הכללים.(ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על דייר ממשיך שמוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, ויראו אותו כמי שבא בנעלי הזכאי לכל דבר ועניין; ואולם הייתה לדייר ממשיך כאמור זכות לדירה ציבורית בשטח אחר מהדירה הציבורית שבה התגורר הזכאי - יפנה את הדירה הציבורית שבה התגורר, לדירה הציבורית שהוקצתה לו לפי הכללים" (ההדגשה בקו אינן במקור).

"דייר ממשיך" הוגדר בסעיף 1 לחוק כדלקמן:

"דייר ממשיך" – בן זוג של זכאי שנפטר או זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו, וכן ילדו, נכדו, הוריהו או מי שהזכאי היה אפוטרופסו, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות בסמוך למועד פטירת הזכאי או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד הסיעודי".